I Dream of Frosting

בא לי משהו מתוק, אמריקאי ועשיר 🙂 הנחתי את הספרים על השולחן והתחלתי לחפש את המתכון המטורף שיחזיר אותי אל המטבח. מלא סוכר, גבינת שמנת, חמאה, שמנת להקצפה. שכבות של צבע מאכל ופרוסטינג, אולי פאי בננה וטופי או עוגיות שוקולד צ'יפס בגודל של הראש שלי.

ועד שאמרח את החלום האמריקאי בחמאה {יש למה לצפות!!}, קבלו מתכון לפרוסטינג {ציפוי} חמאת בוטנים שישדרג לכם כל עוגייה, קאפקייק או עוגה {מומלץ שוקולד עשירה}.

תמונה

פרוסטינג חמאת בוטנים

1/2 כוס חמאה רכה {במרקם גלידה, לא רכה מדי}

2/3 כוס חמאת בוטנים חלקה {קנויה, לא ביתית}

2 כוסות אבקת סוכר

הכנה:

במיקסר עם וו גיטרה מעבדים מעט את החמאה, לוודא שאין גושים. מוסיפים את חמאת הבוטנים ומעבדים עד ששתי החמאות התאחדו.

מסננים את אבקת הסוכר, למניעת גושים, מוסיפים כוס אבקת סוכר ומעבדים במהירות נמוכה עד איחוד. מוסיפים את הכוס הנוספת בשלוש פעמים, כדי לוודא שמרקם הפרוסטינג יהיה חלק וחמאתי ולא יתפרק מעודף סוכר ויהיה קשה מדי למריחה וזילוף.

ועכשיו תצפו עוגה או זלפו מעל קאפקייק או עוגייה.

מודעות פרסומת

Make my day

רק אני שומעת את המטרפה ברקע של השיר?

כבר תקופה שלא הרקדתי אתכם במטבח ואחרי שיחה עם חברה, שבה דיברתי ארוכות בשבחי המטרפה, נזכרתי בביצוע המושלם הזה. מצד אחד, הוא מתחנן לפוסט על ריבה. מצד שני, בחייאת יש פה את המקצב המושלם לעבודה עם מטרפה. דילמה.

בפעם האחרונה שהשתיים נפגשו אצלי במטבח, זה היה כשחיממתי ריבת משמש לזאכר טורט. והופס, מוסיפה חטא על פשע, ובא לי עכשיו להיות בקפה זאכר מול בנין האופרה בוינה. עדיף לחזור אל שבחי המטרפה, שיחה שהתחילה על ערבוב טחינה לפני הארוחה.

ועד הטיסה {שכרגע מסתמנת כאשליות, וזה כבר פוסט על שיר אחר} אעשה לי את היום ואבחש לעצמי עוגה.

10things you didn't know about me

קיבלתי משימה. נטלי מעוגיו.נט העבירה אלי משחק בלוגרים, שמתחלק ל-2 חלקים: לכתוב רשימה של עשרה דברים שלא ידעתם עלי ואז להעביר הלאה לשלושה בלוגרים. כבר תקופה שאני מתקשה לכתוב בבלוג והסיבה למחסום הכתיבה היא השאיפה להביא אותה בהברקה בפוסט המאה.

חברים יקרים, לכבוד הפוסט ה-100 של תשוקה בתבנית אפייה, קבלו את הרשימה "10 דברים שלא ידעתם עלי"!!

_1_~1 (12)אין חגיגה בלי עוגת שוקולד עם סוכריות צבעוניות

♥ בכיתה ב' או ג' עשיתי בבית חוג אפייה להגר, שהייתה אז החברה הכי טובה שלי. את העוגה הראשונה שלי אפיתי סביב התקופה הזאת, עוגת שוקולד מילדים מבשלים של רות סירקיס. אני זוכרת שהסבתא הפולנייה ממש התרגשה וסימנה אותי כמוכנה לחתונה.

♥ העוגיות האהובות עלי הן עוגיות ריבה מהשוק, אלה על בסיס מרגרינה ודרעק. יש לי תמיד סטוק של ופלים "מן" שוקולד ווניל, אריזה אחת לפחות של "מן" מצופים בעטיפה הכחולה וחבילה של 40 “מנעמים בטעם שוקולד" בפריזר.

♥ אני מכורה לאמזון. ברשימת ההמתנה שלי יש כרגע 42 ספרי בישול ואפייה וזה אחרי שעשיתי סלקציה. יותר מזה, אני משווה מחירים בצורה כפייתית בין אנגליה לארה"ב + דמי משלוח, גיליתי שלרוב הזמנה מיו.קיי יקרה בעשרה שקלים לספר. ויש גם פנטזיה, להזמין בקליק אחד את כל רשימת ההמתנה ושיחכו לי בכניסה לבית {ככה זה במושב, פה לא הולכים לאסוף חבילות מהדואר} ארגזים, ארגזים, ארגזים של ספרים.

♥ אני מגיעה מכתיבה ספרותית ועד לפני ארבע שנים קיוויתי ששם העתיד שלי. בשנה שעברה הבנתי סופית שרק בפנסיה {שעדיין לא התחלתי לחסוך אליה} או אם אתחתן עם גבר עשיר אשב לכתוב ספר. את הרעיון לספר הראשון כבר יש לי, ובינתיים מוזמנים לגלות קצת יותר בפרסום במטעם לפני כמה שנים.

♥ יש לי שמלה בווארית הורסת עם הסינר והפושאפ וריח זיעה מהולה בבירה {ריחו הלא תמים של האוקטוברפסט}. אנצל את ההזדמנות לעשות סדר ולהסביר שאני לא גרמנופילית. גרתי שלוש שנים במינכן {גיל 22-25} ויש לי משם זיכרונות, חברים לחיים ומגפיים מעולים לשלג שלא נעלתי כבר שש שנים.

♥ שוקופאי הוא אחד משמות החיבה שלי, ככה אורטל קראה לי תקופה. שי זה שם שגורם לאנשים להוסיף, להאריך ורוב חיי קראו לי ששבח {צירוף שם פרטי ומשפחה והשמטת הי'}. למה שוקופאי? אורטל טוענת שאני נראית תמימה מבחוץ, אבל מבפנים חמה, לוהטת ומפנקת.

♥ הוידוי האקדמי שחייב להיעשות. אני אכזבה לבית הפולני ונמנית על הקבוצה המיוחסת של אנשים שלא הגישו סמינרים ולכן לא סיימו תואר ראשון. מצד שני, בדצמבר אני חוזרת ללמוד, הפעם אימון הוליסטי ובעתיד הקרוב צפויות לא מעט הפתעות.

♥ אני צמחונית מהסוג שאוכל דגים וגם זה פחות. בגדול גם נמנעת ממוצרי חלב, אבל בשבועות האחרונים חשה צורך ביוגורט, גבינות קשות ושילובים מתוקים ומלוחים של בצק וגבינה. וכשיש צורך, אני אוכלת.

♥ הפלייליסט שלי ביוטיוב כולל את פרננדו סיישס,שני יצהרי, רפי גינת וניסים גרמה. יש גם שירים ממש טובים, אבל הם מן הסתם לא שווים חשיפה בעשירייה. כשאני ממש צריכה להתפרק, מגבירה את הווליום למקסימום ורוקדת לפי כל התנועות את הCha Cha Slide או Let's have a Kiki.

♥ אני מפחדת להכין קרמל ולהשתמש בג'לטין. תכלס, עדיף בלי ג'לטין ובקשר לקרמל, מכינה אבל באימה קלה ושום הסבר שאתן לא יהיה מספיק משכנע.

ולמי אני מעבירה? לאורלי, רוקמת החלומות, שהכי עושה לי חשק ללק בידיים. ללירון, Gone with the Mink, חברה של שנים שכותבת בעיקר על אופנה, קוסמטיקה ומוצרי צריכה לטבעונים. ולענת מטעימונת, הבלוגרית הראשונה שהפכה לחברה מחוץ לגבולות הפייסבוק.