Let's Rumba

אני הכי רוצה עוזרת בית. או רומבה. קולות שאיבה מונוטוניים ממלאים אותי כשאני והמטאטא בפעולה. מצידי שילכו אצלי בבית עם נעליים, רק לא לשטוף רצפה.

ואז אני נזכרת בספר "בתוככי קובה" (תרגום חופשי) עם האריחים המאוירים, רהיטים עתיקים בסלון בית בלב המטעים, משקופים צבעוניים והכל באווירה מלוכלכת קמעה (איזו מילה!). ואצלי בראש הכל מתחבר, כי הרומבה מגיעה מקובה וצ'אן צ'אן הוא שיר ניקיון מצוין וביוטיוב הוא בחינם.

ובכלל, קניתי כובע קש, מחר (טפו, טפו, טפו) יהיה שולחן חדש והחיים יצאו אל החצר, איפה שהחול הוא אושר.

Cleaning my house while dreaming about the perfect Mojito

🙂 Let the Weekend begin

Silly {cucumber} season

עם אבידן בראש וערק בכוס, אני יודעת שהכל סבבה, אבל יכול להיות יותר טוב.

'עונת המלפפונים', מצדיקה לעצמי את התחושה וכותבת על הלוח המחיק בחדר העבודה: "מה שמצדיק יותר מכל את החלום, את הייאוש הגדול, את הידיעה שאין שום הצדקה ואת חיפושה מחדש כל דקה, כל דקה". במקום הכותרת המקורית של אבידן כותבת "תקווה" ומציירת קו מתחתיה. וכן, מרגישה מרומה, כי השמטתי את "העובדה הפשוטה החותכת שאין לנו בעצם לאן ללכת". אבל עם ביסקוויט אמריקאי, גבינת שמנת, סלמון מעושן ופאי לימון ההרגשה משתפרת.

ובנימה של ארוחת בוקר אמריקאית, שבת שלום וסוף שבוע נפלא 🙂

The biggest news I have for you is the all American breakfast I had this morning

…on that not &

 

It's all about the Salted Pretzel {recipe} Crust

יש עוגות שמישהי צריכה להיות בהריון כדי להצדיק את האפייה שלהן. הרבה חמאה, מלא שוקולד, גבינת שמנת ברבים. לפני שנה וחצי, על מנת אגז בנדיקט, החלטנו שנאפה אותה. ועכשיו, כשרוית בשבוע העשרים ומתקיימת משילוב של גבינה ושוקולד, הרגשנו בשלות. אה, וגם הבן זוג שלה הביא לנו שתי שקיות של m&m במילוי בייגלה – לא השאירו לנו ברירה 🙂

המתכון הגיע מהבלוג האוסטרלי Raspberri Cupcakes וזאת לא האהבה שלי לצילום מלמעלה שבגללה אין צילום של פרוסה, פשוט כשחתכנו העוגה התפרקה לערימה. אבל זאת היתה ערימה טעימה טעימה טעימה!!

"ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב ומותר ומותר לאהוב" {את תלכי בשדה}

רוית, אוהבת אותך ♥ ואת לאה וחווה שמלוות אותנו

Chocolate, Cream Cheese, m&m, Salted Pretzel Crust and a day with a good friend. Do I need anything else?

🙂 Happiness

_1_~1 (19) תחתית בייגלה וחמאה מלוחה לעוגת גבינה

אמנם העוגה לא החזיקה מעמד בחיתוך, אבל התחתית המושלמת שלה מומלצת לעוגות גבינה  אפויות וקרות. אני כבר מתכננת על תחתית בייגלה וחמאה מלוחה, שכבה נכבדה של מוס גבינה קר ופירות יער שיוסיפו מתיקות וחמצמצות.

200 גרם {כ-3 כוסות}בייגלה מרוסק {ממליצה חלק ממש לאבקה וחלק בחתיכות קטנות}

175 גרם חמאה מלוחה מומסת

2 כפות סוכר

***

פשוט מערבבים יחד, משטחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, מהדקים היטב ואופים 10 דקות ב-180 מעלות.

במתכון המקורי מדובר על תבנית 20 ס"מ, אבל היא עבה במיוחד והכמות תספיק גם לתבנית 24 ס"מ.

המתכון המקורי המלא בבלוג  The original recipe in English in the blog Raspberri Cupcakes

Vive L'Amour

בלילה הקודם נשבתי בקסם הצרפתי של הבחור שביטא דיז'סטיף לתפארת. וגם קרואסון.

אחרי התבלטות קצרה הזמנתי פרנץ' טוסט לארוחת הבוקר. המלצרית הגישה לי אושר בצלחת פורצלן לבנה עם קרם פרש ופירות טריים בצד. הוא שאל עם מבטא:"ידעת שפרנץ' טוסט הוא בכלל מאכל פורטוגזי?”

"אם קוראים לך פרנץ' טוסט, אני לא רואה סיבה לחשוד שאתה לא צרפתי", עניתי.

בסיום הארוחה הודתי לו על ערב נפלא ובוקר מעורר השראה. הלכתי לדרכי ואחרי כמה צעדים הסתובבתי, נופפתי לשלום לפנטזיה.

 ♥ Vive la France

Girl On Fire

"מצידי תדפקי את הראש בקיר, אני אכין שקית קרח", פתחתי את הפוסט הראשון בבלוג ועשיתי הבחנה בין חברי האמת לבין החברים של הביניים, אלה שמחכים עם האמרתי לך. השבוע הוא המשיך לעמוד מאחורי ההבטחה שלו, לא משהו ספציפי, וגם הוסיף שיגיע עם כוסות במתנה לבית החדש. “אני אוהבת אותך", אמרתי בתגובה והוא מצידו נלחץ, שום דבר אישי, יש משפטים שבשילוב קול נשי עדיין עושים לו צמרמורת.

זה היה השבוע של האהבות האפלטוניות בחיי, ובזכותם

I'M WALKING ON FIRE

Ventriloquism

(Ventriloquist = אמן הדיבור מהבטן)

הסופר המפורסם דיבר על "מוח סרעפת”. ההוא שעושה לנו פרפרים, שאנחנו קוראים לו תחושה. וכמו בשיעור ספרות, השדרנית ברדיו מוצאת פועל בשמו של הנחש והסופר משיב שלפעמים שם זה רק שם, שיש נחש ארסי אחד באזור שבו מטייל ספרו והדמות חייבת למות.

ובלי לשים ♥ השורות שכתבתי מקבילות למיליון (הנה אני דרמטית) אירועים בחיים. ואם לא בא לי לתת הסברים? אז אני אוכלת פחמימות!!

!!! No explanations just Carbs

_1_~1 (18)

My life Emoji style

"שבוע מלא הפתעות טובות", אמא שלי התחילה לסמס ברכה חדשה במוצ"ש. הפתעות זה לא אני. הגדולות מלחיצות אותי, הקטנות, שאותן אני דווקא אוהבת ומעריצה ומחבבת את מי שעומדים מאחוריהן, מעוררות ציפייה לגדולות.

בחודש האחרון השימוש שלי במקלדת האימוג'י עלה בצורה מעוררת פליאה {וכן, בהתחלה חשבתי לכתוב בחילה}. מצאתי את עצמי שולחת ללבות ירוקים מקנאה, פרחים וחצוצרות והמון נשיקות. הווטאפ והאינסטוש שלי מזכירים פעולה בתנועה עם כתב חידה מאויר. התרככתי? התמכרתי?

מסתבר שלהפתיע את עצמי יותר מלחיץ מהפתעות של אחרים. אז אם עברתי את עצמי, זאת ההזדמנות שלכם להפתיע אותי 🙂

🙂 I ♥ Emoji & i'm not afraid to show it

_1_~1 (16)